תשעת שלבי הריכוז - הציור השביעי: כשהקוף עוזב
סדרת מאמרים | מאמר 7 מתוך 9 | זמן קריאה משוער: 5 דקות
זוכרים את הציור השישי? הארנב נעלם, ההסחות החיצוניות נעלמו, וההתנגדות למדיטציה התאדתה. השקט הפך לטבע שני.
הציור השביעי מראה את ההישג הבא: הקוף עוזב את הפיל. המחשבות, שליוו אותנו לאורך כל המסע - לפני הפיל, אחרי הפיל, אוחזות בזנבו - עכשיו יושבות בנפרד, על השביל. הן עדיין שם, אבל הן כבר לא חלק מהתהלוכה.
זהו השלב השביעי, שהמסורת קוראת לו "השקטה מלאה" (Thoroughly Pacifying, או באנגלית הטיבטית: Complete Pacification).
הקוף שעוזב
הקוף ליווה אותנו לאורך כל ששת הציורים הקודמים. בציור הראשון הוא הוביל את הפיל. בציור השני נכנע מעט. בציור החמישי כבר רק החזיק בזנב. בציור השישי הלך אחרי הפיל ברוגע.
עכשיו, בציור השביעי, הוא עזב.
מה זה אומר? המתרגל הגיע לרמה שבה המחשבות כבר לא נסחפות לפיל - הן יושבות בצד. המחשבות עוד עולות, אבל הן לא נדבקות לתודעה. הן עוברות דרך הקשב כמו עננים בשמיים, בלי לטלטל אותו.
זוהי השקטה עמוקה. לא רק יציבות, לא רק בהירות, אלא ניתוק טבעי בין המחשבות לבין הקשב.
הרגליים האחוריות שעוד אפורות
שימו לב לרגליים האחוריות של הפיל - הן עדיין אפורות. רוב הגוף לבן לחלוטין, אבל יש שאריות.
המסורת מסבירה את זה במדויק: גם בשלב השביעי, שאריות עדינות מאוד של עצלות עדיין יכולות לעלות. רגעים נדירים של רפיון. תחושת כובד שחולפת. אבל כל זה ניתן לפיזור במאמץ קל ביותר. לא צריך עוד את הקרס. לא צריך עוד את החבל. די בתשומת לב קלה כדי להחזיר את הבהירות.
הנזיר שחזר אחורה
פרט מעניין בציור: הנזיר חזר להיות מאחורי הפיל. בציורים החמישי והשישי הוא הלך לפניו והוביל. עכשיו הוא הולך אחריו, בלי חבל ובלי קרס.
המסורת מסבירה את המיקום הזה: הנזיר מאחור משמעו שהמתרגל מאפשר לתודעה לנוח באופן טבעי. הריכוז מגיע מעצמו, מיידית, בלי מאמץ. אבל - הנזיר עדיין צופה. הוא לא ישן. הוא לא הסיט מבט. שאריות עדינות של עצלות ופיזור עדיין יכולות לעלות, וכשהן עולות - די במאמץ קל ביותר כדי לפזר אותן.
זה אחד הרגעים העדינים ביותר במסע: התודעה כבר יודעת את הדרך לבד, אבל המתרגל לא עוזב את העמדה שלו. הוא נוכח, צופה, ומוכן.
למה זה רלוונטי גם למתרגל מתחיל?
המאמר הזה מתאר שלב מאוד מתקדם. רוב המתרגלים - גם בעלי שנים של ניסיון - לא מגיעים אליו. אז למה לקרוא?
מסיבה אחת חשובה: לראות את המפה השלמה. גם אם אנחנו עוד בציור הראשון או השני, חשוב לדעת לאן הדרך מובילה. שיש סוף לפיזור הגס. שיש סוף לרפיון העדין. שיש שלב שבו אפילו המחשבות עוזבות את התודעה ויושבות בצד.
זו גם תזכורת חשובה: הסיבה שאנחנו עובדים על השלבים הראשונים היא בדיוק כדי להגיע לשלבים האלה. ההכרה במלכודות, השימוש בגלגלי האימון, התרגול היומיומי - כל אלה הם הבסיס שעליו נבנים השלבים הבאים. כל ישיבה בשלב הראשון או השני היא לבנה במבנה שמוביל בסוף לשלב השביעי.
המאמר הבא בסדרה עוסק בציור השמיני - השלב שבו הקוף נעלם לחלוטין, והפיל לבן לגמרי.
רוצים להתחיל לתרגל ריכוז עם משוב בזמן אמת ולזהות את השלב שאתם בו? הורידו את Nowvigation והתחילו את המסע שלכם.