איך למדוט כשאי אפשר להפסיק לחשוב

ראש עמוס אינו מכשול למדיטציה - הוא חומר האימון. לא צריך ראש שקט כדי להתחיל. צריך רק להתיישב.

אי אפשר להפסיק לחשוב. הראש עמוס. אז איך בכלל מתחילים למדוט?

ההיפוך שמשנה הכל

ראש עמוס הוא לא מכשול למדיטציה. הוא חומר האימון.

הנמשל

אם הייתם רוצים לפתח שרירי זרועות, הייתם מחפשים משקל כבד - לא קל. המוח העמוס הוא המשקל הכבד של אימון הקשב. יותר מחשבות = יותר הזדמנויות לחזרות. יותר חזרות = אימון חזק יותר.

שלוש אמונות שמונעות מאנשים להתחיל

• אמונה 1: "קודם צריך ראש שקט." לא נכון. הרוגע הוא תוצאה של חזרות, לא תנאי התחלה. מתרגלים עם המוח שיש, לא עם המוח שרוצים.
• אמונה 2: "שקט בתרגול אומר שהצלחתי." גם לא נכון. הצלחה היא לשים לב ולהחזיר. הרבה החזרות בתרגול עמוס מהוות אימון חזק. (לקריאה נוספת: כשמתרגלים ללא שיפוט - קל יותר)
• אמונה 3: "אם הראש עמוס - מדיטציה לא תעזור לי." ההיפך הוא הנכון. דווקא ביום העמוס ביותר, 7 דקות של תרגול יכולות לשנות את האיכות של שארית היום.

מה עושים בפועל כשהראש לא מפסיק

• שבו - לא מחכים לרגע הנכון. הרגע הנכון לא מגיע.
• בחרו נקודת עיגון אחת - נחיריים, חזה, או בטן.
• כשמחשבה עולה - לא נלחמים בה. שמים לב: 'יש כאן מחשבה.' ומחזירים לנשימה.
• כשמחשבה אחרת עולה - אותה תנועה. שוב ושוב.

כמה זמן זה לוקח

בדקות 0-4 הראש בדרך כלל ממשיך לרוץ. זה נורמלי - זו ההתחממות. אחרי דקה 4, אצל רוב האנשים, יש שינוי. לא שקט מושלם - אבל ריכוז אחר. (לקריאה נוספת: 4 הדקות הראשונות במדיטציה)

פידבק בזמן אמת ב-Nowvigation

ב-Nowvigation, הפידבק בזמן אמת מקצר את הזמן שבו הקשב נודד ולא שמים לב - כך שגם תרגול עם ראש עמוס הופך לאפקטיבי.

חזרה למדריכי התרגול המהירים